×
Mikraot Gedolot Tutorial
טור
שו״ע
פירוש
הערותNotes
ט/ש
טור-שו״ע אורח חיים ש״חטור-שו״ע
;?!
אָ
שולחן ערוך
דברים המותרים והאסורים לטלטל בשבת, ובו נ״ב סעיפים
(א) כָּל הַכֵּלִים נִטָּלִים בְּשַׁבָּת חוּץ מִמֻּקְצֶה מֵחֲמַת חֶסְרוֹן כִּיס, כְּגוֹן סַכִּין שֶׁל שְׁחִיטָה אוֹ שֶׁל מִילָה, וְאִזְמֵל שֶׁל סַפָּרִים, וְסַכִּין שֶׁל סוֹפְרִים שֶׁמְּתַקְּנִים בָּהּ הַקּוֹלְמוּסִים, כֵּיוָן שֶׁמַּקְפִּידִים שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת בָּהֶם תַּשְׁמִישׁ אַחֵר, אָסוּר לְטַלְטְלוֹ בְּשַׁבָּת וַאֲפִלּוּ לְצֹרֶךְ מְקוֹמוֹ אוֹ לְצֹרֶךְ גּוּפוֹ. {הַגָּה: וַאֲפִלּוּ תְּחוּבִים בְּנָדָן עִם שְׁאָר סַכִּינִים, אָסוּר לְטַלְטְלוֹ (מַהֲרִי״ל).} וְהוּא הַדִּין לְקֻרְנָס שֶׁל בְּשָׂמִים שֶׁמַּקְפִּידִים עָלָיו שֶׁלֹּא יִתְלַכְלֵךְ. {הַגָּה: וְהוּא הַדִּין כֵּלִים הַמְיֻחָדִים לִסְחוֹרָה וּמַקְפִּיד עֲלֵיהֶם (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם מַיְמוֹנִי פכ״ה וְהַמַּגִּיד פכ״ו).}
(ב) כָּל כְּלִי, אֲפִלּוּ הוּא גָּדוֹל וְכָבֵד הַרְבֵּה, לֹא נִתְבַּטֵּל שֵׁם כְּלִי מִמֶּנּוּ לֹא מִפְּנֵי גָּדְלוֹ וְלֹא מִפְּנֵי כָּבְדוֹ. (ג) כְּלִי שֶׁמְּלַאכְתּוֹ לְאִסוּר, מֻתָּר לְטַלְטְלוֹ, {וְאִם נִשְׁתַּמֵּשׁ לְאִסּוּר בְּבֵין הַשְּׁמָשׁוֹת כְּגוֹן נֵר שֶׁהֻדְלַק עַיֵּן לְעֵיל סי׳ רע״ט,} בֵּין לְצֹרֶךְ גּוּפוֹ כְּגוֹן קֻרְנָס שֶׁל זְהָבִים אוֹ נַפָּחִים לִפְצֹעַ בּוֹ אֱגוֹזִים, קַרְדֹּם לַחְתֹּךְ בּוֹ דְּבֵלָה; בֵּין לְצֹרֶךְ מְקוֹמוֹ דְּהַיְנוּ שֶׁצָּרִיךְ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בַּמָּקוֹם שֶׁהַכְּלִי מֻנָּח שָׁם, וּמֻתָּר לוֹ לִטְּלוֹ מִשָּׁם וּלְהַנִּיחוֹ בְּאֵיזֶה מָקוֹם שֶׁיִּרְצֶה; אֲבָל מֵחַמָּה לְצֵל דְּהַיְנוּ שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לְטַלְטְלוֹ אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁיָּרֵא שֶׁיִּשָּׁבֵר אוֹ יִגָּנֵב שָׁם, אָסוּר. {הַגָּה: כָּל מֻקְצֶה אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא בְּטִלְטוּלוֹ, אֲבָל בִּנְגִיעָה בְּעָלְמָא שֶׁאֵינוֹ מְנַדְנְדוֹ, שָׁרֵי. וְלָכֵן מֻתָּר לִגֹּעַ בִּמְנוֹרָה שֶׁבְּבֵית הַכְּנֶסֶת שֶׁנֵּרוֹת דּוֹלְקוֹת עָלָיו, אוֹ בְּתַנּוּר שֶׁדּוֹלֵק בּוֹ אֵשׁ. וְכֵן מֻתָּר לִקַּח דְּבַר הֶתֵּר הַמֻּנָּח עַל דָּבָר מֻקְצֶה (מָרְדְּכַי פ׳ כָּל הַכֵּלִים וְרֵישׁ בֵּיצָה וְרַבֵּנוּ יְרוּחָם חי״ג וְהַמַּגִּיד פכ״ה וְת״ה סי׳ ס״ז וְכָל בּוֹ סוֹף דִּינֵי שַׁבָּת). וְכֵן מֻתָּר לְטַלְטֵל דָּבָר מֻקְצֶה עַל יְדֵי נִפּוּחַ, דְּלָא הָוֵי טִלְטוּל אֶלָּא כִּלְאַחַר יָד, וְלֹא מִקְרֵי טִלְטוּל (תְּשׁוּבַת מהרי״ו סי׳ ר׳).} (ד) כְּלִי שֶׁמְּלַאכְתּוֹ לְהֶתֵּר, מֻתָּר לְטַלְטְלוֹ אֲפִלּוּ אֵינוֹ אֶלָּא לְצֹרֶךְ הַכְּלִי שֶׁלֹא יִשָּׁבֵר אוֹ יִגָּנֵב; אֲבָל שֶׁלֹּא לְצֹרֶךְ כְּלָל, אָסוּר לְטַלְטְלוֹ. כִּתְבֵי הַקֹּדֶשׁ וָאֳכָלִין, מֻתָּר לְטַלְטְלָם אֲפִלּוּ שֶׁלֹּא לְצֹרֶךְ כְּלָל. {הַגָּה: וּתְפִלִּין אֵין לְטַלְטְלָם כִּי אִם לְצֹרֶךְ (תרה״ד וְעַיֵּן בְּבֵית יוֹסֵף). וְשׁוֹפָר אָסוּר לְטַלְטְלוֹ כִּי אִם לְצֹרֶךְ גּוּפוֹ אוֹ מְקוֹמוֹ (הג״א סוֹף פֶּרֶק בַּמֶּה מַּדְלִיקִין).} (ה) יֵשׁ מַתִּירִים לְטַלְטֵל כְּלִי שֶׁמְּלַאכְתּוֹ לְאִסוּר אֲפִלּוּ מֵחַמָּה לְצֵל עַל יְדֵי כִּכָּר אוֹ תִּינוֹק. (ו) כָּל הַכֵּלִים שֶׁנִּשְׁבְּרוּ, אֲפִלּוּ בְּשַׁבָּת, מֻתָּר לְטַלְטֵל שִׁבְרֵיהֶם, וּבִלְבַד שֶׁיִּהְיוּ רְאוּיִם לְשׁוּם מְלָאכָה, כְּגוֹן שִׁבְרֵי עֲרֵיבָה לְכַסוֹת בָּהּ הֶחָבִית וְשִׁבְרֵי זְכוּכִית לְכַסוֹת בָּהּ פִּי הַפַּךְ; אֲבָל אִם אֵינָם רְאוּיִם לְשׁוּם מְלָאכָה, לֹא. {הַגָּה: וְאִם נִשְׁבְּרוּ בְּמָקוֹם שֶׁיְּכוֹלִים לְהַזִּיק, כְּגוֹן כְּלֵי זְכוּכִית שֶׁנִּשְׁבְּרוּ עַל הַשֻּׁלְחָן אוֹ בְּמָקוֹם שֶׁהוֹלְכִין, מֻתָּר לְטַלְטֵל הַשְּׁבָרִים כְּדֵי לְפַנּוֹתָן שֶׁלֹּא יֻזְּקוּ בָּהֶם (כָּל בּוֹ וְהַגָּהוֹת מָרְדְּכַי וּבֵית יוֹסֵף בְּשֵׁם אָרְחוֹת חַיִּים).} (ז) חֲתִיכַת חֶרֶס שֶׁנִּשְׁבְּרָה בַּחוֹל מִכְּלִי וּרְאוּיָה לְכַסוֹת בָּהּ כְּלִי, מֻתָּר לְטַלְטְלָהּ אֲפִלּוּ בְּמָקוֹם שֶׁאֵין כֵּלִים מְצוּיִים שָׁם לְכַסוֹתָהּ בָּהּ; וְאִם זְרָקָהּ לָאַשְׁפָּה מִבְּעוֹד יוֹם, אָסוּר לְטַלְטְלָהּ כֵּיוָן שֶׁבָּטְלָה מִהְיוֹת עוֹד כְּלִי. {הַגָּה: וַאֲפִלּוּ חָזֵי לְעָנִי הוֹאִיל וְהִקְצוּהוּ הַבְּעָלִים שֶׁלָּהֶם אַף עַל פִּי שֶׁהֵם עֲשִׁירִים, דְּמֻקְצֶה לְעָשִׁיר הָוֵי מֻקְצֶה לְעָנִי כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר סוֹף הַסִּימָן (ר״ן פֶּרֶק בַּמָּה אִשָּׁה).} וְדַוְקָא חֲתִיכַת חֶרֶס מִשּׁוּם דְּאַתְיָא מִשִּׁבְרֵי כְּלִי, אֲבָל דָּבָר שֶׁאֵין בּוֹ שַׁיָּכוּת כְּלִי כְּגוֹן צְרוֹרוֹת אוֹ אֲבָנִים אַף עַל פִּי שֶׁרְאוּיִים לְכַסוֹת בָּהֶם כְּלִי, אָסוּר לְטַלְטְלָם. {הַגָּה: וְכָל דָּבָר שֶׁאֵינוֹ כְּלִי כְּלָל, אָסוּר לְטַלְטְלוֹ אֲפִלּוּ לְצֹרֶךְ גּוּפוֹ, כָּל שֶׁכֵּן לְצֹרֶךְ מְקוֹמוֹ (מָרְדְּכַי פ״ק דְּיוֹם טוֹב).} (ח) כָּל הַכֵּלִים הַנִּטָּלִים בְּשַׁבָּת, דַּלְתוֹתֵיהֶן שֶׁנִּתְפָּרְקוּ מֵהֶם נִטָּלִים בֵּין נִתְפָּרְקוּ בַּחוֹל בֵּין נִתְפָּרְקוּ בְּשַׁבָּת. (ט) דֶּלֶת שֶׁל שִׁדָּה תֵּבָה וּמִגְדָּל יְכוֹלִים לִטְּלָהּ מֵהֶם, וְאָסוּר לְהַחְזִירָהּ גְּזֵרָה שֶׁמָּא יִתְקַע; וְשֶׁל לוּל שֶׁל תַּרְנְגוֹלִים אָסוּר בֵּין לִטֹּל בֵּין לְהַחֲזִיר דְּכֵיוָן דִּמְחֻבָּר לַקַּרְקַע אִית בֵּיהּ בִּנְיָן וּסְתִירָה. (י) כִּסוּי בּוֹר וְדוּת אֵין נִטָּלִים אֶלָּא אִם כֵּן יֵשׁ לָהֶם בֵּית אֲחִיזָה דְּאָז מוּכָח שֶׁהוּא כְּלִי, וְשֶׁל כֵּלִים, אֲפִלּוּ הֵם מְחֻבָּרִים בְּטִיט, יְכוֹלִים לִטְּלֵם אֲפִלּוּ אֵין לָהֶם בֵּית אֲחִיזָה; וְהוּא שֶׁתִּקְּנָם וְעָשָׂה בָּהֶם מַעֲשֶׂה וֶהֱכִינָם לְכָךְ, אוֹ שֶׁנִּשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם מִבְּעוֹד יוֹם; וְכִסוּי חָבִיּוֹת הַקְּבוּרוֹת בַּקַּרְקַע לְגַמְרֵי, צְרִיכוֹת בֵּית אֲחִיזָה. (יא) מַחַט שְׁלֵמָה מֻתָּר לְטַלְטְלָהּ לִטֹּל בָּהּ אֶת הַקּוֹץ; נִטַּל חֻדָּהּ אוֹ חוֹר שֶׁלָּהּ, אָסוּר. וַחֲדָשָׁה שֶׁלֹּא נִקְּבָה עֲדַיִן, מֻתָּר. (יב) שְׁיָרֵי מַחְצְלָאוֹת, מֻתָּר לְטַלְטְלָם דְּחָזֵי לְכַסוֹת בְּהוּ טִנּוּפָא; וְאִם זְרָקָן לָאַשְׁפָּה מִבְּעוֹד יוֹם, אָסוּר לְטַלְטְלָם. (יג) שְׁיָרֵי מַטְלָנִיּוֹת שֶׁבָּלוּ, אִם יֵשׁ בָּהֶם ג׳ אֶצְבָּעוֹת עַל ג׳ מֻתָּר לְטַלְטְלוֹ; וְאִם לֹא, אָסוּר. וְיֵשׁ מַתִּירִין אֲפִלּוּ אֵין לָהֶם ג׳ עַל ג׳, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִהְיוּ טַלִּיתוֹת שֶׁל מִצְוָה. (יד) מִנְעָל חָדָשׁ מֻתָּר לְשָׁמְטוֹ מֵעַל הַדְּפוּס, אַף עַל פִּי שֶׁמְּלַאכְתּוֹ לְאִסוּר, כֵּיוָן דְּשֵׁם כְּלִי עָלָיו מֻתָּר לְטַלְטְלוֹ לְצֹרֶךְ מְקוֹמוֹ. (טו) סַנְדָּל שֶׁנִּפְסָק רְצוּעָה הַפְּנִימִית, עֲדַיִן תּוֹרַת כְּלִי עָלָיו וּמֻתָּר לְטַלְטְלוֹ; נִפְסְקָה הַחִיצוֹנָה בָּטֵל מִתּוֹרַת כְּלִי וְאָסוּר לְטַלְטְלוֹ; וְאִם הוּא בְּכַרְמְלִית, מֻתָּר לִכְרֹךְ עָלָיו גֶּמִי לַח, שֶׁהוּא מַאֲכַל בְּהֵמָה לְתַקְּנוֹ שֶׁלֹּא יִפֹּל מֵרַגְלוֹ; וּבְחָצֵר שֶׁהוּא נִשְׁמָר שָׁם, אָסוּר. (טז) חָלוּק שֶׁכִּבְּסוּ אוֹתוֹ וְתָחֲבוּ בּוֹ קָנֶה לִתְלוֹת בּוֹ לְיַבְּשׁוֹ יָכוֹל לְשָׁמְטוֹ מֵעַל הַקָּנֶה; אֲבָל לִקַּח הַקָּנֶה מִתּוֹכוֹ, אָסוּר לְפִי שֶׁאֵינוֹ כְּלִי. וְאִם תָּחֲבוּ בּוֹ כְּלִי, מֻתָּר לִטְּלוֹ מִתּוֹכוֹ אֲפִלּוּ הוּא מְלַאכְתּוֹ לְאִסוּר. כִּירָה שֶׁנִּשְׁמְטָה אֲפִלּוּ אַחַת מִיַּרְכוֹתֶיהָ, אָסוּר לְטַלְטְלָהּ. {הַגָּה: וְכֵן סַפְסָל אָרֹךְ שֶׁנִּשְׁמַט אֶחָד מֵרַגְלֶיהָ, כָּל שֶׁכֵּן שְׁתַּיִם, דְּאָסוּר לְטַלְטְלָהּ וּלְהַנִּיחָהּ עַל סַפְסָל אַחֶרֶת וְלִישֵׁב עָלֶיהָ אֲפִלּוּ נִשְׁבְּרָה מִבְּעוֹד יוֹם (תְּרוּמַת הַדֶּשֶׁן סי׳ ע״א), אֶלָּא אִם כֵּן יָשַׁב עָלֶיהָ כָּךְ פַּעַם אַחַת קֹדֶם הַשַּׁבָּת (בֵּית יוֹסֵף סוֹף סִימָן שי״ג). גַּם אָסוּר לְהַכְנִיס הָרֶגֶל לְשָׁם מִשּׁוּם בִּנְיָן (בֵּית יוֹסֵף סוֹף סִימָן שי״ג).} (יז) לְבֵנִים שֶׁנִּשְׁאֲרוּ מֵהַבִּנְיָן, מֻתָּר לְטַלְטְלָם דְּמֵעַתָּה לָא קָיְמֵי לְבִנְיָן אֶלָּא לְמִזְגָּא (פי׳ לִסְמֹךְ וְלָשֶׁבֶת עֲלֵיהֶן) עֲלַיְיהוּ. וְאִם סִדְּרָן זֶה עַל זֶה, גָּלֵי אַדַּעְתֵּיהּ שֶׁהִקְצָן לְבִנְיָן וְאָסוּר לְטַלְטְלָם. (יח) קוֹץ הַמֻּנָּח בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, מֻתָּר לְטַלְטְלוֹ פָּחוֹת פָּחוֹת מִד׳ אַמּוֹת; וּבְכַרְמְלִית מֻתָּר לְטַלְטְלוֹ לְהֶדְיָא, מִשּׁוּם דְּחַיְישִׁינָן שֶׁמָּא יֻזְּקוּ בּוֹ רַבִּים, וּבִמְקוֹם הֶזֵּקָא דְּרַבִּים לֹא גָּזוּר רַבָּנָן שְׁבוּת. (יט) סֻלָּם שֶׁל עֲלִיָּה שֶׁהוּא גָּדוֹל וְעָשׂוּי לְהָטִיחַ בּוֹ גַּגּוֹ, אָסוּר לְטַלְטְלוֹ. אֲבָל שֶׁל שׁוֹבָךְ מֻתָּר לִנְטוֹתוֹ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, אֲבָל לֹא יוֹלִיכֶנּוּ מִשּׁוֹבָךְ לְשׁוֹבָךְ כְּדֵי שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה כַּדֶּרֶךְ שֶׁהוּא עוֹשֶׂה בַּחוֹל וְיָבוֹא לָצוּד. (כ) חֲרָיוֹת (פי׳ עֲנָפִים) שֶׁל דֶּקֶל שֶׁקְּצָצָם לִשְׂרֵפָה, מֻקְצִים הֵם וְאָסוּר לְטַלְטְלָם; יָשַׁב עֲלֵיהֶם מְעַט מִבְּעוֹד יוֹם, מֻתָּר לִישֵׁב עֲלֵיהֶם בְּשַׁבָּת. וְכָל שֶׁכֵּן אִם קְשָׁרָן לִישֵׁב עֲלֵיהֶם, אוֹ אִם חָשַׁב עֲלֵיהֶם מִבְּעוֹד יוֹם לִישֵׁב עֲלֵיהֶם, אֲפִלּוּ בַּחוֹל. (כא) אֲבָל נִדְבָּךְ שֶׁל אֲבָנִים אַף עַל פִּי שֶׁחָשַׁב עָלָיו מִבְּעוֹד יוֹם, אָסוּר לִישֵׁב עֲלֵיהֶם אֶלָּא אִם כֵּן לִמְּדוּם (פי׳ סִדְּרוּם). {הַגָּה: וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּדִין אֲבָנִים כְּדִין חֲרָיוֹת, וְכֵן עִקָּר (מָרְדְּכַי פ׳ בַּמֶּה טּוֹמְנִין וְהַמַּגִּיד פ׳ כ״ה בְּשֵׁם הָרִי״ף, וְכֵן יֵשׁ לְפָרֵשׁ הָרא״ש).} (כב) אָסוּר לְכַסוֹת פִּי חָבִית בְּאֶבֶן אוֹ בַּקַּעַת, אוֹ לִסְגֹּר בָּהֶן אֶת הַדֶּלֶת, אוֹ לְהַכּוֹת בָּהֶן בְּבִרְזָא (פֵּרוּשׁ הַקָנֶה שֶׁמְּשִׂימִים לְחָבִיּוֹת לְהוֹצִיא הַיַּיִן מִמֶּנּוּ); אַף עַל פִּי שֶׁחָשַׁב עָלֶיהָ מִבְּעוֹד יוֹם, אָסוּר, אֶלָּא אִם כֵּן יִחֲדָהּ לְכָךְ לְעוֹלָם; אֲבָל יִחֲדָהּ לְשַׁבָּת זֶה בִּלְבַד, לֹא. וְהָנֵי מִילֵי, בְּדָבָר שֶׁאֵין דַּרְכָּהּ לְיַחֲדָהּ לְכָךְ, כְּגוֹן: הָנֵי דַּאֲמָרָן; אֲבָל בְּכָל מִדֵּי דְּאָרְחֵיהּ בְּהָכֵי, כְּגוֹן: לִפְצֹעַ בָּהּ אֱגוֹזִים, בְּיִחוּד לְשַׁבָּת אַחַת סַגֵּי. וְיֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר דְּלָא שְׁנָא. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁצָּרִיךְ שֶׁיַּעֲשֶׂה בָּהּ שׁוּם מַעֲשֶׂה שֶׁל תִּקּוּן מִבְּעוֹד יוֹם {וְעַיֵּן לְעֵיל סִימָן רנ״ט דִּבְיִחוּד סַגֵּי.} (כג) מֻתָּר לַחְתֹּךְ עָנָף מִן הַדֶּקֶל מִבְּעוֹד יוֹם, וּמֻתָּר לְהָנִיף בּוֹ עַל הַשֻּׁלְחָן בְּשַׁבָּת לְהַבְרִיחַ הַזְּבוּבִים; כֵּיוָן דִּלְצֹרֶךְ חֲתָכוֹ, עֲשָׂאוֹ כְּלִי גָּמוּר. (כד) פִּשְׁתָּן סָרוּק וְצֶמֶר מְנֻפָּץ שֶׁנּוֹתְנִים עַל הַמַּכָּה, אִם חָשַׁב עֲלֵיהֶם מִבְּעוֹד יוֹם לְתִתָּם עַל הַמַּכָּה, אוֹ שֶׁיָּשַׁב בָּהֶם שָׁעָה אַחַת מִבְּעוֹד יוֹם, אוֹ שֶׁצְּבָעָן בְּשֶׁמֶן דְּגָלֵי דַּעְתֵּיהּ דִּלְמַכָּה קָיְימֵי, אוֹ שֶׁכְּרָכָן בִּמְשִׁיחָה לִתְּנָם עַל הַמַּכָּה בְּשַׁבָּת תּוּ לֵית בְּהוּ מִשּׁוּם מֻקְצֶה, וּמִשּׁוּם רְפוּאָה נָמֵי לֵיכָּא שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא כְּמוֹ מַלְבּוּשׁ שֶׁלֹּא יִסָרְטוּ בְּגָדָיו (בַּמַּכָּה). וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּלֹא סַגֵּי בְּמַחְשָׁבָה לְחוּד. (כה) עוֹרוֹת יְבֵשִׁים, בֵּין שֶׁל אֻמָּן בֵּין שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת, מֻתָּר לְטַלְטְלָן. {הַגָּה: וְיֵשׁ אוֹמְרִים דַּוְקָא עוֹרוֹת בְּהֵמָה גַּסָּה דְּחָזֵי לִישֵׁב עֲלֵיהֶם, אֲבָל מִבְּהֵמָה דַּקָּה, אָסוּר, אֶלָּא אִם כֵּן חָשַׁב לִישֵׁב עֲלֵיהֶם מִבְּעוֹד יוֹם (רַשִׁ״י פ׳ ב״ט).} (כו) נְסָרִים שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת, מֻתָּר לְטַלְטְלָן; וְשֶׁל אֻמָּן, אָסוּר אֶלָּא אִם כֵּן חָשַׁב עֲלֵיהֶם מִבְּעוֹד יוֹם לִתֵּן עֲלֵיהֶם פַּת לְאוֹרְחִים אוֹ תַּשְׁמִישׁ אַחֵר. (כז) עֲצָמוֹת שֶׁרְאוּיִים לִכְלָבִים, וּקְלִפִּים שֶׁרְאוּיִם לְמַאֲכַל בְּהֵמָה, וּפֵרוּרִים שֶׁאֵין בָּהֶם כַּזַּיִת מֻתָּר לְהַעֲבִירָם מֵעַל הַשֻּׁלְחָן; אֲבָל אִם אֵין הַקְּלִפִּים רְאוּיִם לְמַאֲכַל בְּהֵמָה, אָסוּר לְטַלְטְלָם אֶלָּא מְנַעֵר אֶת הַטַּבְלָא וְהֵם נוֹפְלִים. וְאִם יֵשׁ פַּת עַל הַשֻּׁלְחָן, מֻתָּר לְהַגְבִּיהַּ הַטַּבְלָה וּלְטַלְטְלָהּ עִם הַקְּלִפִּים שֶׁאֵינָם מַאֲכַל בְּהֵמָה, שֶׁהֵם בְּטֵלִים אַגַּב הַפַּת; וְאִם הָיָה צָרִיךְ לִמְקוֹם הַשֻּׁלְחָן, אֲפִלּוּ אֵין עָלֶיהָ אֶלָּא דְּבָרִים שֶׁאֵינָם רְאוּיִם לְמַאֲכַל בְּהֵמָה, מֻתָּר לְהַגְבִּיהַּ וּלְטַלְטְלָהּ. (כח) חֲבִילֵי עֵצִים וְקַשׁ שֶׁהִתְקִינַן לְמַאֲכַל בְּהֵמָה, אֲפִלּוּ הֵם גְּדוֹלִים הַרְבֵּה, מֻתָּר לְטַלְטְלָן. (כט) כָּל שֶׁהוּא רָאוּי לְמַאֲכַל חַיָּה וְעוֹף הַמְצוּיִים, מְטַלְטְלִים אוֹתוֹ; וְאִם אֵינוֹ רָאוּי אֶלָּא לְמַאֲכַל חַיָּה וְעוֹף שֶׁאֵינָן מְצוּיִים, אִם יֵשׁ לוֹ מֵאוֹתוֹ מִין חַיָּה אוֹ עוֹף, מֻתָּר לְטַלְטֵל מַאֲכָל הָרָאוּי לְאוֹתוֹ הַמִּין; וְאִם לָאו אָסוּר. {הַגָּה: וּלְפִי זֶה מֻתָּר לְטַלְטֵל עֲצָמוֹת שֶׁנִּתְפָּרְקוּ מִן הַבָּשָׂר מֵעֶרֶב שַׁבָּת אִם רְאוּיִים לִכְלָבִים, דְּהָא כְּלָבִים מְצוּיִים (בֵּית יוֹסֵף דְּלֹא כְּהָרַ״ן).} (ל) גַּרְעִינֵי תְּמָרִים, בְּמָקוֹם שֶׁמַּאֲכִילִים אוֹתָם לִבְהֵמָה מֻתָּר לְטַלְטְלָן; וְאָדָם חָשׁוּב צָרִיךְ לְהַחְמִיר עַל עַצְמוֹ שֶׁלֹּא לְטַלְטְלָן אֶלָּא דֶּרֶךְ שִׁנּוּי. (לא) בָּשָׂר חַי, אֲפִלּוּ תָּפֵל שֶׁאֵינוֹ מָלוּחַ כְּלָל, מֻתָּר לְטַלְטְלוֹ מִשּׁוּם דְּחָזֵי לְאֻמְצָא; וְכֵן אִם הוּא תָּפוּחַ (פי׳ מַסְרִיחַ, רַשִׁ״י), מֻתָּר לְטַלְטְלוֹ מִשּׁוּם דְּרָאוּי לִכְלָבִים. (לב) דָּג מָלוּחַ מְתָּר לְטַלְטְלוֹ; וְשֶׁאֵינוֹ מָלוּחַ, אָסוּר מִפְּנֵי שֶׁאֵינוֹ רָאוּי. (לג) קָמֵעַ שֶׁאֵינוֹ מֻמְחֶה, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין יוֹצְאִים בּוֹ, מְטַלְטְלִין אוֹתוֹ. (לד) כָּל דָּבָר מְטֻנָּף, כְּגוֹן: רְעִי וְקִיא וְצוֹאָה, בֵּין שֶׁל אָדָם בֵּין שֶׁל תַּרְנְגוֹלִים וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם, אִם הָיוּ בְּחָצֵר שֶׁיּוֹשְׁבִים בָּהּ, מֻתָּר לְהוֹצִיאָם לְאַשְׁפָּה אוֹ לְבֵית הַכִּסֵא, וַאֲפִלּוּ בְּלֹא כְּלִי; וְאִם הָיוּ בְּחָצֵר שֶׁאֵינוֹ דָּר שָׁם, אָסוּר לְהוֹצִיאָם. וְאִם יָרֵא מִפְּנֵי הַתִּינוֹק שֶׁלֹּא יִתְלַכְלֵךְ בָּהּ, מֻתָּר לִכְפּוֹת עָלֶיהָ כְּלִי. (לה) אַף עַל פִּי שֶׁמֻּתָּר לְהוֹצִיא גְּרָף שֶׁל רְעִי וְעָבִיט שֶׁל מֵי רַגְלַיִם, אָסוּר לְהַחְזִירָם, אֶלָּא אִם כֵּן נָתַן לְתוֹכָם מַיִם. (לו) אֵין עוֹשִׂים גְּרָף שֶׁל רְעִי לְכַתְּחִלָּה, דְּהַיְנוּ לְהָבִיא דָּבָר שֶׁעָתִיד לִמָּאֵס כְּדֵי לְהוֹצִיאוֹ לִכְשֶׁיִּמָּאֵס; וְאִם עָבַר וַעֲשָׂאוֹ, מֻתָּר לְהוֹצִיאוֹ. (לז) בְּמָקוֹם דְּאִכָּא פְּסֵידָא, מֻתָּר לְהַכְנִיס מִטָּתוֹ אֵצֶל גְּרָף שֶׁל רְעִי וְלִקְבֹּעַ יְשִׁיבָתוֹ שָׁם, כְּדֵי לְהוֹצִיאוֹ. (לח) מַכְנִיס אָדָם מִבְּעוֹד יוֹם מָלֵא קֻפָּתוֹ עָפָר וּמְיַחֵד לוֹ קֶרֶן זָוִית וְעוֹשֶׂה בּוֹ כָּל צְרָכָיו בְּשַׁבָּת, כְּגוֹן: לִטֹּל מִמֶּנּוּ לְכַסוֹת צוֹאָה אוֹ רֹק וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה; אֲבָל אִם לֹא יְיַחֵד לוֹ קֶרֶן זָוִית, בָּטֵל אַגַּב עֲפַר הַבַּיִת וְאָסוּר לְטַלְטְלוֹ. {הַגָּה: וְלָכֵן מֻתָּר לִקַּח פֵּרוֹת הַטְּמוּנִים בַּחוֹל, כִּי אֵין אוֹתוֹ עָפָר מֻקְצֶה (בֵּית יוֹסֵף ססי׳ שי״א בְּשֵׁם שִׁבּוֹלֵי לֶקֶט).} (לט) אָסוּר לְטַלְטֵל בְּהֵמָה, חַיָּה וְעוֹף; וְאַף עַל פִּי כֵן מֻתָּר לִכְפּוֹת אֶת הַסַל לִפְנֵי הָאֶפְרוֹחִים, כְּדֵי שֶׁיַּעֲלוּ וְיֵרְדוּ בּוֹ, וּבְעוֹדָם עָלָיו, אָסוּר לְטַלְטְלוֹ. (מ) כָּל בְּהֵמָה חַיָּה וְעוֹף מְדַדִּים אוֹתָם בֶּחָצֵר, דְּהַיְנוּ שֶׁאוֹחֵז בְּצַוָּארָן וּבַצְּדָדִים וּמוֹלִיכָן, אִם צְרִיכִין הַבַּעֲלֵי חַיִּים לְכָךְ, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יַגְבִּיהֵם בְּעִנְיָן שֶׁיַּעַקְרוּ רַגְלֵיהֶם מִן הָאָרֶץ, דְּמֻקְצִין הֵם וְאָסוּר לְטַלְטְלָן; חוּץ מִתַּרְנְגֹלֶת שֶׁאֵין מְדַדִּין אוֹתָהּ, מִפְּנֵי שֶׁמַּגְבַּהַת עַצְמָהּ מִן הָאָרֶץ וְנִמְצָא זֶה מְטַלְטֵל, אֲבָל דּוֹחִים אוֹתָהּ מֵאֲחוֹרֶיהָ בְּיָדַיִם כְּדֵי שֶׁתִּכָּנֵס. (מא) הָאִשָּׁה מְדַדָּה אֶת בָּנָה, אֲפִלּוּ בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא תִּגְרְרֵהוּ אֶלָּא יְהֵא מַגְבִּיהַּ רַגְלוֹ אַחַת וְיַנִּיחַ הַשְּׁנִיָּה עַל הָאָרֶץ וְיִשָּׁעֵן עָלֶיהָ עַד שֶׁיַּחֲזֹר וְיַנִּיחַ רַגְלוֹ שֶׁהִגְבִּיהַּ, שֶׁנִּמְצָא לְעוֹלָם הוּא נִשְׁעָן עַל רַגְלוֹ הָאַחַת. (מב) דָּבָר שֶׁהוּא מֻקְצֶה מֻתָּר לִגַּע בּוֹ, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְהֵא מְנַעְנֵעַ אֲפִלּוּ מִקְּצָתוֹ {וּכְבָר נִתְבָּאֵר רֵישׁ סִימָן זֶה.} (מג) מֻתָּר לְטַלְטֵל מֻקְצֶה עַל יְדֵי נְפִיחָה {וּכְבָר נִתְבָּאֵר רֵישׁ סִימָן זֶה.} (מד) כְּלִי שֶׁנִּתְרוֹעֲעָה, לֹא יִתְלשׁ מִמֶּנָּה חֶרֶס לְכַסוֹת בּוֹ אוֹ לִסְמֹךְ בּוֹ. (מה) אָסוּר לִשְׂחֹק בְּשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב בְּכַדּוּר. {הַגָּה: וְיֵשׁ מַתִּירִין, וְנָהֲגוּ לְהָקֵל (תוס׳ פ״ק דְּבֵיצָה).} (מו) אָסוּר לָשֵׂאת תַּחַת אֲצִילָיו זֶרַע הַתּוֹלָעִים שֶׁעוֹשִׂין הַמֶּשִׁי, מִפְּנֵי שֶׁאָסוּר בְּטִלְטוּל וְעוֹד שֶׁהוּא מוֹלִיד בְּחֻמּוֹ. (מז) יֵשׁ אוֹסְרִים לְטַלְטֵל בֶּגֶד שַׁעַטְנֵז, וְיֵשׁ מַתִּירִים. (מח) מֻתָּר לְטַלְטֵל מְנִיפָה בְּשַׁבָּת לְהַבְרִיחַ הַזְּבוּבִים. (מט) מְכַבְּדוֹת שֶׁמְּכַבְּדִים בָּהֶם הַקַּרְקַע, מֻתָּר לְטַלְטְלָם. (נ) הָרַשְׁבָּ״א מַתִּיר לְטַלְטֵל האצטרלו״ב בְּשַׁבָּת, וְכֵן סִפְרֵי הַחָכְמָה, וּלְדַעַת הָרַמְבָּ״ם יֵשׁ לְהִסְתַּפֵּק בַּדָּבָר. (נא) מַה שֶּׁמּוֹרֶה עַל הַשָּׁעוֹת שֶׁקּוֹרִין רילו״ג, בֵּין שֶׁהוּא שֶׁל חוֹל בֵּין שֶׁהוּא שֶׁל מִין אַחֵר, יֵשׁ לְהִסְתַּפֵּק אִם מֻתָּר לְטַלְטְלוֹ {וּכְבָר פָּשַׁט הַמִּנְהָג לֶאֱסֹר.} (נב) מֻקְצֶה לַעֲשִׁירִים הָוֵי מֻקְצֶה, וַאֲפִלּוּ עֲנִיִּים אֵין מְטַלְטְלִין. מהדורה זמנית המבוססת על מהדורת הדפוסים ממאגר תורת אמת (CC BY-NC-SA 2.5)
טור
(א) כל הכלים ניטלין בשבת חוץ מכלים שאדם חס עליהם כגון סכין של שחיטה ומילה ושל ספרים דהו״ל כאילו הקצם שמקפיד עליהם שלא יטלטלם כדי שלא יפגמו וכן כל כיוצא בזה. (ב) וכל דבר שהוא כלי אפילו הוא גדול וכבד הרבה לא נתבטל שם כלי ממנו לא מפני גדלו ולא מפני כובדו. (ג) כלי שמלאכתו לאיסור יכול לטלטלו בין לצורך גופו בין לצורך מקומו לצורך גופו כגון קורנס של נפחים או של זהבים לפצוע בו אגוזים או קורדם לחתוך בו דבלה וכיוצא בזה בין לצורך מקומו כגון שצריך להשתמש במקום שהכלי מונח שם אבל אם אינו צריך לגופו ולא למקומו אלא שרוצה להוציאו משם מפני שירא שישבר שם או שיגנב משם או אפילו אם צריך לו והוא דבר שמקפיד עליו שלא לעשות בו אלא מלאכתו כגון קורנס של בשמים שחושש עליו שלא יתלכלך אסור. (ד) וכלי שמלאכתו להיתר אפילו לצורך הכלי מותר לטלטלו שלא יגנב או שלא ישבר. (ו) כל הכלים שנשברו אפילו בשבת שבריהם מותר לטלטלם ובלבד שיהו ראוים לשום מלאכה כגון שברי עריבה לכסות בה החבית ושברי זכוכית לכסות בה פי הפך אבל אם אינן ראויים לשום מלאכה לא. (ז) חתיכת חרס שנשברה בחול מכלי וראויה לכסות בה כלי מותר לטלטלה אפילו במקום שאין כלים מצויין שם לכסות בה זרקה לאשפה מבע״י אסור לטלטלה כיון שבטלה מהיות עוד כלי. (ח) כל הכלים הניטלין בשבת דלתותיהן שנתפרקו מהן ניטלין ל״ש נתפרקו בחול ל״ש נתפרקו בשבת. (ט) דלת של שידה תיבה ומגדל יכולים ליטלה מהם ואסור להחזירה ושל לול של תרנגולים אסורים בין ליטול בין להחזיר. (י) כיסוי בור ודות אין נוטלים אותם אא״כ יש להם בית אחיזה דאז מוכח שהוא כלי ושל כלים אפילו הן מחוברין כגון תנור שחברו בטיט יכולין ליטלו אפילו אין לו בית אחיזה. (יא) מחט שלימה יכולין לטלטלה ליטול בה הקוץ ניטל חודה או חור שלה לא וחדשה שלא ניקבה עדיין שריא. (יב) שירי מחצלאות מותרים. (יג) שירי מטלניות שבלו אם יש בהם ג׳ אצבעות על ג׳ אצבעות מותר לטלטלם ואם לאו אסורין. (יד) מנעל חדש מותר לשומטו מעל הדפוס. אף על פי שמלאכתו לאיסור כיון דשם כלי עליו מותר לטלטלו לצורך מקומו. (טו) סנדל שנפסקה רצועה הפנימית עדיין תורת כלי עליו ומותר לטלטלו נפסקה החיצונה בטל מתורת כלי ואסור לטלטלו ואם הוא בכרמלית מותר לכרוך עליו גמי לח שהוא מאכל בהמה לתקנו שלא יפול מרגלו ובחצר שהוא נשמר שם אסור. (טז) חלוק שכבסו אותו ותחבו בו קנה לתלות בו ליבשו יכול לשמטו מעל הקנה ואסור ליקח הקנה מתוכו שאינו כלי ואם תחבו בו כלי יכול ליטלו מתוכו אפילו הוא מלאכתו לאיסור.
כירה שנשמטה אפילו אחת מירכותיה אסור לטלטלה וכ״ש אם נשמטו שתים.
(יז) לבנים שנשארו מן הבנין מותר לטלטלן סדרן זה על זה והקצם לבנין אסור לטלטלן כל דבר שאינו כלי כגון צרורות שבחצר וכיוצא בהם אסור לטלטלן. (יח) קוץ המונח בר״ה מותר לטלטלו פחות פחות מד׳ אמות ובכרמלית אפילו טובא נמי שרי. (יט) סולם אפילו של עלייה והוא גדול מותר לטלטלו בשבת בחצר והרמב״ם ז״ל אסרו אבל של שובך מותר לנטותו ממקום למקום אבל לא יוליכנו משובך לשובך. (כ) חריות של דקל שקצצן לשרפה מוקצין הן ואסור לטלטלן ישב עליהן מעט מבעוד יום מותר לישב עליהם בשבת וכ״ש אם חשב עליהם מבע״י לישב עליהם אפילו בחול או שקשרן לישב עליהם. (כד) וכן פשתן סרוק וצמר מנופץ שנותנין על המכה אם חישב עליהם לצאת בהן או שיצא בהן בחול או שצבען בשמן דגלי דעתיה דלמכה קיימי או שכרכן במשיחה מותר ליתנם על המכה בשבת שאין בהם משום מוקצה ומשום רפואה נמי ליכא שאינו אלא כמו מלבוש שלא יסרטו בגדיו במכה. (כה) עורות בין של אומן בין של בעל הבית מותר לטלטלן. (כו) נסרים של בעל הבית מותר לטלטלן ושל אומן אסור אא״כ חישב עליהם מבע״י ליתן עליהם פת לאורחים או תשמיש אחר. (כז) עצמות שראויין לכלבים או קליפין שראוין למאכל בהמה ופירורין שאין בהן כזית מותר להעבירם מעל השלחן אבל כל דבר שאינו מאכל בהמה אין מטלטלין אותו אלא מנער את הטבלא והן נופלין. (כח) חבילי עצים וקש שהתקינן למאכל בהמה אפילו הן גדולים הרבה מותר לטלטלן. (כט) אין מטלטלין הלוף אף על פי שהוא ראוי לעורבים ולא את החצב אא״כ יש לו צביים ולא שברי זכוכית אא״כ יש לו נעמיות ולא חבילי זמורות אא״כ יש לו פילין ולא חרדל אא״כ יש לו יונים. (ל) גרעיני תמרה מותר לטלטלן ומ״מ אדם חשוב צריך להחמיר על עצמו שלא לטלטלן אלא דרך שינוי.
חבילי קש וחבילי עצים וזרדין הראויין למאכל בהמה אפילו אם הן גדולים הרבה מותר לטלטלן.
(לא) בשר חי אפילו תפל שאינו מלוח כלל ותפוח מותר לטלטלו שראוי לכלבים. (לב) דג מלוח מותר לטלטלו ושאינו מלוח אסור לטלטלו שאינו ראוי אפילו לכלבים.
כתב הרמב״ם ז״ל חבית שנתגלית ואבטיח שנשברה אף על פי שאינם ראויין לאכילה נוטלן ומניחן במקום המוצנע כיוצא בו.
(לג) קמיעא שאינו מומחה אף על פי שאין יוצאין בו מטלטלין אותו. (לד) צואה של תרנגולין המונחת בחצר מותר להוציאה שהוא כגרף של רעי שמותר להוציאו אפילו בלא כלי ואם הוא בחצר אחרת שאינו דר שם אסור להוציאו ואם ירא מפני התינוק שלא יתלכלך בה מותר לכפות עליה כלי. (לה) אף על פי שמותר להוציא גרף של רעי אסור להחזירו אא״כ נתן לתוכו מים. (לו) אסור להביא לפניו דבר שימאס כדי להוציאו כשימאס בעיניו. (לז) אבל מותר לקבוע ישיבתו אצלו כדי להוציאו לאחר שימאס. (לח) מכניס אדם מלא קופתו עפר ומייחד לו מקום בע״ש ועושה בו כל צרכיו כיון שהכינו לכך אבל אם נתנו באמצע הבית בטל אגב עפר הבית ואסור לטלטלו. (לט) כופין הסל לפני אפרוחין כדי שיעלו וירדו בו. (מ) תרנגולת שברחה דוחין אותה מאחוריה כדי שתכנס אבל אין מדדין ליקח אותה באגפים אף על פי שרגליה בארץ ומדדין עגלים וסייחים חיה ושאר עופות ובלבד שלא יגביהם בענין שיעקרו רגליהם מן הארץ ודוקא בחצר אבל בכרמלית לא וכ״ש ברה״ר. (מא) והאשה מדדה את בנה אפילו בר״ה ובלבד שלא תגררהו אלא יהא מגביה רגלו האחת ויניח השנייה על הארץ וישען עליה עד שיחזור ויניח רגלו שהגביה שנמצא לעולם הוא נשען על רגלו האחת. רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
(א) שבת ק״כ שם במשנה וגמרא
(ב) לפירוש תוספות שם
(ג) הרא״ש שם
(ד) הרא״ש בתשובה וכן נראה מדברי הטור ורמב״ם בפרק כ״ה
(ה) עירובין ק״ב (ו) שבת קכ״ד במשנה כדמפרש לה רבא
(ז) שם במשנה כדמפרש לה רבי חייא א״ר יוחנן קנ״ג
(ח) הרב המגיד בפרק כ״ה המפרשים
(ט) שבת קכ״ד.
(י) שם
(יא) הרב המגיד לדעת רמב״ם בפרק כ״ה
(יב) הר״ן כל הכלים
(יג) הרא״ש בתשו׳ ושכן נראה לראב״ן (יד) שבת קכ״ד במשנה וכת״ק (טו) שם
(טז) שם בתוספת
(יז) שם כרבא
(יח) שם
(יט) רמב״ם פ׳ כ״ה והמרדכי בפ׳ מ״א די״ט וכ״נ מדברי הטור
(כ) שבת קכ״ב במשנה ובגמרא (כא) שם בגמרא (כב) שם קכ״ו במשנה ובגמרא וכת״ק לפי׳ הר״ן כדעת הרי״ף ורמב״ם בפכ״ה וה״ה שם בשם הרשב״א (כג) שם במשנה קכ״ב
(כד) שם קכ״ג וכרבי
(כה) שם
(כו) שם קכ״ח
(כז) ה״ה בשם רמב״ם
(כח) שם בגמרא לפירוש רמב״ם בפכ״ו
(כט) ה״ה שם בשם הראב״ד וקצת מפרשים והר״ן בשם ראב״ד
(ל) שבת קמ״א וכרבנן
(לא) שם בגמרא
(לב) שם קי״ב בברייתא וכר״י
(לג) שם
(לד) שם וכר׳ יוסף הרי״ף והרא״ש
(לה) שבת ק״ח
(לו) שם קל״ח וכרב
(לז) שם קכ״ד וביצה ל״ב (לח) שבת מ״ג
(לט) ) ודין גחלת בר״ה עיין בסי׳ של״ח
(מ) ביצה מ׳ במשנה ובגמ׳
(מא) כב״ש שם לענין י״ט ורמב״ם בפכ״ו וטור
(מב) שבת נ׳ בבריי׳ כרשב״ג וכר״א הרי״ף והרא״ש ורמב״ם בפכ״ה
(מג) שם וכשמואל ר״ן שם ובשם רב האי ור׳ יונה וכ״כ הרא״ש והרמב״ם בפכ״ה
(מד) הרמב״ם שם מעובדא דר׳ ודר׳ אמי שבת קכ״ה (מה) הרשב״א בתשו׳ והביאו ר״ן בפי״ד דשבת
(מו) שבלי הלקט בשם ר׳ ישעיה
(מז) מרדכי ס׳ פט״ז דשבת ור״י
(מח) שם בשה״ל (מט) שבת נ׳ בברייתא
(נ) כשמואל שם
(נא) שם איתא יצא אבל הב״י כ׳ דה״ה ישב
(נב) רש״י שם
(נג) כן הוא בטור)
(נד) ר״ן ור״י שם
(נה) שם במשנה מ״ט לפי׳ ר״ח
(נו) כר״י שם
(נז) שם בברייתא (נח) שם במשנה קמ״ג וכרב נחמן שם בגמ׳
(נט) לפי׳ התוספות שם
(ס) רא״ש בתשובה לפירוש הב״י
(סא) ב״י ומבואר בסי׳ ש״ט
(סב) שם במשנה קכ״ו
(סג) שם בברייתא קכ״ח וסמ״ג
(סד) שם במשנה לפי׳ רמב״ם בפרק כ״ו כמ״ש הר״ן שם
(סה) שם פשוט בגמ׳ קכ״ה
(סו) שם קמ״ג (סז) שם קכ״ח
(סח) שם
(סט) שם (ע) טור בשם הרמב״ם בפרק כ״ו וכתב ה״ה שהוא בתוס׳ פרק ט״ו (עא) לשון הרמב״ם שם ממשנה וגמרא שבת קכ״א כפי גירסת הרי״ף (עב) טור מהא דביצה ט״ו (עג) שם כ״א
(עד) הרמב״ם בפ׳ כ״ה
(עה) שם בעובדא דאביי וכרבא וכפי׳ התו׳ וה״ה בפרק כ״ה (עו) שבת נ׳
(עז) שם ברש״י
(עח) ה״ה בפ׳ כ״ה מהא דשבת קכ״ח בברייתא
(עט) שם במשנה
(פ) שם בגמרא
(פא) שם קכ״ח במשנה גמר׳
(פב) כאביי שם ועפי׳ רש״י
(פג) שם במשנה
(פד) שם במשנה
(פה) שם בברייתא
(פו) ר״ן שם ורבי ירוחם בנתיב א
(פז) הר״ן בסוף פרק כ״ב בשם הרמב״ם (פח) מהרי״ל בתשובה (פט) רמב״ם בפכ״ו מהא דמגופת החבית שבת קכ״ד (צ) אגור בשם שבלי הלקט (צא) תשובת הרשב״א (צב) ר״י בחלק י״ג והמרדכי בשם אור זרוע
(צג) שם
(צד) כל בו (צה) רמב״ם שם (צו) כל בו בתשובה
(צז) פירוש כלי העשוי להבין מתוכו חכמת התכונה)
(צח) ציינתיו בסי׳ שז
(צט) תשובת מהרי״ל בשם מהר״ש פייבש (ק) הר״ן מהא דקרטין בי רבי שבת מ״א רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Tur-Shulchan Arukh
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144